פוני ואח' נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

פסק-דין

1.עניינה של התביעה שבפני הינה חוזית נזיקית בגין ביטול עיסקה שנקשרה בין הצדדים בדמות רכישת שני מושבים מועדפים בטיסה מס' 002 מניו-יורק לתל אביב בתאריך 30/4/12 וכן, פיצויי עוגמת נפש שנגרמו לתובעות בעטייה של עיסקה זו.

2.לטענת התובעות, כפי שעולה מכתב התביעה, בעת הפקדת הכבודה בנמל התעופה JFK ביקשו הם לשפר את מקומות הישיבה במטוס למושבים מרווחים יותר באופן שיאפשר להן ליישר את הרגליים. דיילת הקרקע הציעה להן מושבים שיתאימו לצורכיהן זאת בתמורה נוספת של 100 דולר ארה"ב כ"א. בהסתמך על מצגה הסכימו התובעות להפטיר התשלום הנוסף ורכשו מקומות ישיבה במושבים BC45. לטענתן, כאשר עלו למטוס והבחינו במושבי הישיבה אותן רכשו חשו, כי נפלה טעות או הטעייה וכי אלה אינן המושבים להן ציפו עת ביצעו את הרכישה. לטענתן, לא ניתן היה ליישר את הרגליים כפי שהובטח להן ומיקום המושבים היה בסמוך למטבח דבר שגרם למטרד רב עבורן במהלך הטיסה. נוכח סירוב נציגי הנתבעת לשנות את המושבים נגמרה לתובעות עוגמת נפש רבה.

3.לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, עסקינן בתביעה קנטרנית וטורדנית הנובעת מאי שביעות רצונן של התובעות מהמושבים שרכשו תמורת תוספת תשלום. לטענת הנתבעת, כל אשר הובטח לתובעות תמורת תוספת התשלום היה מושבים מועדפים וזאת עקב העובדה שבמבנה המטוס לא ממוקמת שורת כיסאות לפניהם. משכך, ניתן ליישר את הרגליים והמושבים אשר נמכרו והוקצו לתובעות עונים על הגדרת "מושבים מועדפים" במדוייק. יתרה מכך, התובעות קיבלו מושב 45A שהינו מושב הצמוד למושביהם שנותר ריק. הנתבעת מכחישה כי הפעילות במטבח מנעה מהתובעות מלשבת במושביהם.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בתמונות שהוצגו בפני ושמעתי וטענות הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

ראשית, יאמר מיד, כי על אף שהתרשמתי מעדות התובעת, כי לא שבעה נחת מהטיסה נשוא התביעה סבורני, כי אין באי שביעות רצון גרידא בכדי לעלות כדי היעדר תמורה או הרמת הנטל להוכחת טעות או הטעייה מכוח סעיפים 14-15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

שנית, מקובלת עליי טענת נציג הנתבעת, כי תולדת התביעה נובעת מציפייה בלתי סבירה של התובעות בעת שרכשו את המושבים המועדפים. שכן, ברי, כי בתוספת של 100דולר ארה"ב לא ניתן לרכוש מושב נוסף או מושב במחלקת עסקים אשר עלותו נאמדת בתוספת גבוהה יותר בשיעור ניכר.

שלישית, עיון בתרשים מטוס מסוג בואינג 747 שהוגש במהלך הדיון וכן, בתמונות שצורפו לכתב התביעה תומך בטענת הנתבעת, כי עסקינן במושבים מועדפים בכך שיתרונן הינו, כי לא הוצבה שורת מושבים לפניהם דבר המאפשר ליושבים במושבים אלה למתוח את רגליהם לרווחה.

רביעית, יתרה מכך, התובעת העידה בפני, כי זאת אינה הטיסה הראשונה לחוץ לארץ, אלא, כי היא טסה רבות וכי מאז ומעולם טסה היא עם חברת אל על. משכך, חזקה עליה, כי הינה מכירה ולו באופן כללי את מבנה המושבים במטוס ועל כן, הנני דוחה את הטענה, כי ציפתה למושבים שמצד אחד יהיו מרווחים ומאידך לא יהיו סמוכים למטבח או לשירותים. עוד יוער, כי אין ספק, שהטיסה מניו יורק לישראל הינה טיסה קשה וארוכה אשר כרוכה באי נוחות רבה לכלל הנוסעים ובין היתר, הייתה מנת חלקן של התובעות ואולם, אי הנוחות נובעת מעצם הטיסה עצמה ולא מהמושבים שהוקצו להן. ודוק, אין באי הנוחות הכללית הנ"ל בכדי לטשטש את העדיפות הקנוייה למושבים שהוקצו לתובעות.

5.נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי, לכל היותר, עסקינן בטעות בכדאיות העסקה וכי הטעות נובעת מתחושה רעה וסובייקטיבית של התובעות בעטייה של ציפייה בלתי סבירה מהתמורה לה ציפו.

6.סוף דבר- דין התביעה להידחות.

התובעות יישאו בהוצאות הנתבעת בסך 500 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ח ניסן תשע"ג, 08 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: